חסר רכיב

ישראל בתחתית OECD במימון הציבורי לטיפול בקשישים סיעודיים

ישראל בתחתית OECD במימון הציבורי לטיפול בקשישים סיעודיים

נתונים חדשים שמפרסם היום ארגון המדינות המפותחות מאששים כי רמתו של הכיסוי הסיעודי הממלכתי בישראל נמוכה ■ המדינה היא שיאנית OECD בשיעור הקשישים הסיעודיים שחיים בה, אך רבים מהם נאלצים לממן את הטיפול מכספם האישי - גם אם אינם בעלי אמצעים
רוני לינדר-גנץ התראות במייל
27.03.2017 08:05

לקישור לכתבה - 

ישראל מזניחה את הקשישים הסיעודיים: נתונים חדשים שמפרסם היום הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) מאששים שוב את העובדה שהכיסוי הסיעודי הממלכתי בישראל נמוך ביותר, ומוסיפים ממד השוואתי למדינות נוספות ב–OECD.
המחקר כלל 14 מדינות ובדק את רמת הזכויות הציבוריות שניתנות לקשישים הסיעודיים בהן. מהנתונים עולה כי שיעור הקשישים הסיעודיים בישראל ביחס לאוכלוסייה הוא הגבוה במדינות OECD שנבדקו — יותר מ–20%, אך מבחינת הזכויות הניתנות לקשישים — ישראל ממוקמת במקומות נמוכים מאוד בפרמטרים שונים.

המחקר בדק איזה שיעור מכיסוי ההוצאות נותנת המדינה לקשישים הסיעודיים בקהילה (קשישים שנשארים בביתם), לפי רמות תלות שונות. החוקרים חילקו את הקשישים לשלוש רמות של סיעודיוּת, או תלות בעזרה. מתברר כי ישראל היא בין המדינות הבודדות שאינן נותנות כל סיוע בקהילה לקשישים סיעודיים עם צרכים נמוכים. רק בארה"ב, קרואטיה וצ'כיה המצב דומה.
גם עבור קשישים ברמת תלות בינונית וגבוהה — ישראל נשרכת הרחק מאחור. ברמת התלות הבינונית, ישראל נמצאת בתחתית הרשימה מבחינת היקף הכיסוי הציבורי, עם כיסוי שמספק רק כ–45% מהצורך, כלומר מההוצאה בפועל של הקשישים ומשפחותיהם על צורכי הסיעוד.

הנתון המטריד ביותר, אולי, נוגע לרמת התלות הגבוהה ביותר. גם במקרה זה, של קשישים שזקוקים לעזרה צמודה לאורך כל שעות היום, הכיסוי הציבורי מספיק לכסות רק כ–45% מהצורך, נמוך מברוב מדינות OECD. במלים אחרות: קשישים בישראל, יותר מאשר במדינות אחרות, עומדים בפני שוקת שבורה ונאלצים לגייס כספים אישיים שלא תמיד קיימים, כאשר הם נזקקים לטיפול סיעודי.

האוכלוסיות החלשות משלמות ביוקר
לפי פילוח אחר, כאשר בוחנים את מצבן של האוכלוסיות החלשות ביחס להוצאה על סיעוד, רואים כי בישראל הן נדרשות לשיעור ההוצאה הפרטית הגבוה ביותר ב–OECD. באיסלנד, שוודיה, בלגיה ובריטניה, אזרחים בעלי הכנסה נמוכה לא משלמים כלל עבור סיעוד בבית; בהולנד, קנדה ומדינת קליפורניה בארה"ב הם משלמים עד 20% מעלות הסיעוד; ביפן, סלובניה, דרום קוריאה, צ'כיה ומדינת אילינוי בארה"ב הם משלמים 22%–42%, ולעומת זאת בישראל בעלי הכנסה נמוכה שמוגדרים כסיעודיים ברמה בינונית, נדרשים לממן כמעט 80% מעלותהטיפול מכיסם.

באשפוז סיעודי במוסד, הממצאים מעורבים: מצד אחד, האשפוז הסיעודי הציבורי בישראל הוא מהמקיפים ב–OECD, והקופה הציבורית מממנת כמעט 80% מעלויותיו. מנגד, ישראל היא מהמדינות שבהן מבחני ההכנסה באשפוז הסיעודי הם מהמחמירים ב–OECD, וכוללים מבחני נכסים של הקשישים הסיעודיים. זאת, לעומת מבחני ההכנסה של הביטוח הלאומי בקהילה (כלומר, שעות סיוע שניתנות לקשישים שנשארים בביתם), שנחשבים מקלים.
המצב הכלכלי של מבקשי הסיוע הוא לא פקטור

להעלות את מס הבריאות
"נתוני OECD מצביעים גם הם על הצורך ביישום מיידי של הרפורמה לסיעוד ממלכתי, שאותה גיבשנו במשרד הבריאות. זהו צו השעה לשינוי מערכתי ביחס המדינה לאוכלוסייה המתבגרת בישראל", אומר שר הבריאות, יעקב ליצמן. לדבריו, "מחובתנו להביא תיקון חברתי כלפי הדור הקודם שנדרש לשירותי סיעוד וכיום אינו מקבל מענה מיטבי בסבך הביורוקרטיה. חוסר היערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה נהפך לפצצת זמן מתקתקת, וזו העת לרפורמה בסיעוד. אני קורא לראש הממשלה ולשר האוצר להשלים את הדיונים בנושא ולהביא ליישום מיידי של הרפורמה לטובת אזרחי ישראל".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, חוזר על דרישת משרד הבריאות להעלאת מס הבריאות כדי לממן את רפורמת הסיעוד. "הנתונים מראים שרק פתרון מערכתי עם הזרמה כספית גדולה והוספת עוד כוח אדם איכותי למערכת ייתנו מענה", אומר בר סימן טוב. "הציבור הישראלי מצפה מאתנו למערכת בריאות וסיעוד טובה יותר שתחסוך לו הרבה הוצאות פרטיות, וזה דורש העלאה מתונה של דמי ביטוח הבריאות. האוכלוסייה בישראל מתבגרת בצעדי ענק, ואנחנו לא ערוכים לזה מבחינה לאומית. רק רפורמה משמעותית תוכל לשים אותנו במקום הנכון. הוועדה שהוקמה בראשות הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, ובראשותי מחויבת לתת מענה לצרכים הללו".

1.24 מיליון ישראלים בני 70 ויותר ב-2035
לפי התחזיות, מספר בני ה–70 ויותר בישראל צפוי להכפיל את עצמו בשני העשורים הקרובים, מכ–610 אלף כיום ל–1.24 מיליון ב–2035. בהנחה שלא יהיו התפתחויות דרמטיות ביכולות התפקוד של האוכלוסייה המבוגרת והקשישה, הגידול הזה ילווה בהעמקה של כ–43% במדד חוסר התפקוד, וכתוצאה מכך לזינוק בשיעור הקשישים הזקוקים לסיוע.
ממצאי הדו"ח של OECD מתיישבים היטב עם ממצאי המחקר שפורסם באחרונה על ידי מכון טאוב, ולפיו שיעור המימון הפרטי של טיפול סיעוד בישראל (45%) גבוה כמעט פי שלושה מהשיעור הממוצע ב–DCEO (16%). החוקרים הזהירו בין השאר כי "צפויה הרעה במצבו של מעמד הביניים התחתון, שאינו יכול להרשות לעצמו מימון של עובד סיעוד פרטי, ובד בבד אינו יכול לקבל סיוע ראוי לצורך טיפול מוסדי, מפני שאינו עומד במבחני הזכאות".
מציאות של גל הזדקנות שלא היה כמותו מחד, ומצד שני היעדר ביטוח סיעודי ציבורי ושיעורי מימון עצמי גבוהים כל כך, מחייבים את המדינה להזדרז ולקדם את רפורמת הסיעוד שמגדילה את הכיסוי הסיעודי לכל אזרח.

ליצמן: פרטי הרפורמה בסיעוד יסוכמו סופית עד ליל הסדר
פרטי הרפורמה בסיעוד יסוכמו סופית בין משרדי הבריאות והאוצר עד לערב חג פסח — כך נמסר אתמול מלשכתו של שר הבריאות יעקב ליצמן בתגובה לשאלות TheMarker.
באחרונה הכריזו ליצמן ושר האוצר, משה כחלון, על הקמת צוות משותף למשרדי הבריאות והאוצר לסיכום פרטי הרפורמה, בהשתתפות הדרג המקצועי הבכיר ביותר במשרדים — ראש אגף התקציבים באוצר ומנכ"ל משרד הבריאות. על פי הודעת השרים, הצוות אמור לסיים את עבודתו בתוך 30 יום, ועד כה חלפו כבר 20 יום.
רפורמת הסיעוד, שאותה מתכנן ליצמן עוד מהקדנציה הראשונה שלו במשרד הבריאות, כוללת העלאה מתונה במס הבריאות בתמורה להרחבת הכיסוי הסיעודי לציבור, הפחתת מבחני הכנסה למשפחות הקשישים ופישוט של הביורוקרטיה הכרוכה בקבלת טיפול סיעודי בישראל.

הרפורמה כלולה בהסכם הקואליציוני של יהדות התורה בממשלה הנוכחית, שלפיו היא היתה אמורה להיכנס לתוקף כבר בינואר. למרות הכרזתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מהשבוע שעבר, שלפיה הליכוד מקפיד לכבד את כל ההסכמים הקואליציוניים שעליהם הוא חתום — כולל עם המפלגות הקטנות, רפורמת הסיעוד לא יצאה לדרך עד היום. הוויכוח נסוב בעיקר על סוגיית העלאת המס — דבר שכחלון ונתניהו מתנגדים לו. הרפורמה גם לא נכללה בתקציב המדינה האחרון ל–2017.
ליצמן הרבה להתבטא במהלך הקדנציה נגד אי־מימוש הרפורמה, ולרמוז כי יחולל משבר קואליציוני אם לא תצא לדרך, אך האיומים לא הבשילו למעשים. בתחילת החודש הודיע כי יפסיק להצביע עם הקואליציה בהצבעות השונות, ויום לאחר מכן הכריזו השרים על הקמת הוועדה המשותפת.

מלשכתו של ליצמן נמסר: "שר הבריאות הגדיר את רפורמת הסיעוד כמחויבת המציאות, וקבע אותה בראש סדר היום הציבורי בישראל בשנתיים האחרונות. בניגוד לדיווחים שונים, הוכיח השר כי אינו נסוג מדרישתו להנהיג רפורמה בסיעוד וכי אינו מניח מקידום הנושא בכל צורה שהיא. בעקבות התעקשותו והודעתו שלא להצביע יחד עם הקואליציה כל עוד הרפורמה לא תקודם, התחילו בשבועות האחרונים להיפגש גורמי המקצוע במשרדי האוצר והבריאות ולדון יחדיו בפרטי הרפורמה לצורך קידומה ויישומה בשטח. עד היום התקיימו כמה ישיבות, וצפויות להתקיים ישיבות נוספות בעשרת הימים הקרובים במטרה לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו בסיכום השרים. שר הבריאות מאמין כי שר האוצר יעמוד בסיכום זה ופרטי הרפורמה יסוכמו עד ערב פסח.
"שר הבריאות רואה חשיבות רבה לעמידה בהסכמים הקואליציוניים ואף הביע את עמדתו בנושא במספר הזדמנויות בפני ראש הממשלה ושר האוצר. שר הבריאות ימשיך לפעול תוך שימוש בכל הכלים העומדים לרשותו למען קידום הרפורמה לביטוח סיעודי ציבורי מספק במדינת ישראל, למען אוכלוסיית הקשישים".
חסר רכיב